אלימות במשפחה וצווים

אלימות במשפחה הינו אחד מהנושאים שהיה נהוג ל'שמור במשפחה' או 'לטאטא מתחת לשטיח', אולם כיום מדובר באחד מהנושאים הקשים ביותר עמם נאלצת להתמודד החברה המודרנית.

בישראל, מתרחשים מידי שנה אלפי מקרי אלימות פיסית ונפשית כאחד. ברובם המכריע של המקרים מכוונת האלימות מצד גברים נגד נשים, אך ישנם מקרים רבים של אלימות נגד ילדים, כמו גם נגד גברים.

חוק למניעת אלימות המשפחה, התשנ"א-1991 (להלן: "החוק") מעניק הגנה לנפגע האלימות באמצעות צווים אשר ימנעו מהתוקף להמשיך ולפגוע בבן משפחתו. להלן, יפורטו הצווים אשר יש ביכולתו של נפגע האלימות להגיש.

צו הגנה

בקשה לצו הגנה תתאפשר רק אם אירוע האלימות היה "בסמוך לפני בקשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו" (סעיף 3(1) לחוק) ולחילופין "התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו" (סעיף 3(2) לחוק) או בשל "התעללות נפשית מתמשכת בבן משפחה" (סעיף 3(3) לחוק). 

בחוק נקבעו סיטואציות דחופות המצדיקות מתן צו הגנה במעמד צד אחד, אולם כדי לאפשר לנתבע להגן על עצמו ולממש את זכויותיו הדיוניות, על בית המשפט לקבוע דיון במעמד שני הצדדים בהקדם ועד 7 ימים מיום מתן הצו.

בהתאם לקבוע בחוק, ניתן להוציא צו הגנה לתקופה מוגבלת של עד שלושה חודשים, כאשר בסך הכול לא תעלה התקופה על שישה חודשים. מנימוקים מיוחדים, יכולה ערכאה שיפוטית להאריך את התקופה עד שנה.

הערכאה השיפוטית אליה הוגשה הבקשה, תיתן את הצו רק לאחר ששוכנעה בעובדות ובראיות כי מבקש הצו נמצא בסכנה ממשית. מהטעם שהחוק קובע שצו הגנה ינתן רק בסמוך לאירוע האלימות, חשוב שלא להתמהמה ועם קרות האירוע, להגיש את הבקשה.

כאמור, צו הגנה הינו זמני, באמצעותו, יש באפשרות הצדדים להתרחק זה מזו, כדי למנוע פגיעה או הסלמה במצב, סיוע של עו"ד לענייני משפחה נחוץ ליעילות ההליך.

צו למניעת הטרדה מאיימת

חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001 (להלן: "חוק למניעת הטרדה מאיימת")נועד להגן על כל אדם מפני הטרדות ו/או איומים מסוגים שונים אשר פוגעות בשלוותו חייו, בפרטיותו או בגופו של אדם.

ברם, הטרדה מאיימת מהי? סעיף 1 לחוק למניעת הטרדה מאיימת מתאר שורה של התנהגויות

שיכולות ליפול לגדר הטרדה מאיימת ואלה הן:

"(1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;

(2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;

(3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;

(4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו;"

בית המשפט רשאי ליתן צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד אם הוא סבור שהדבר דרוש להגנה מיידית או שהמשיב הוזמן ולא התייצב לדיון. תוקפו של צו לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת, יכול להיות עד לשנתיים ימים.

מדור שקט ושלו מכוח צו למניעת הטרדה מאיימת

כאשר צדדים מתגוררים יחד חרף ניהול הליכים משפטיים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני, סביר שהדבר יקשה על שניהם לנהל את חיי היום באופן סביר וראוי. אולם המשכות ההליכים איננה יכולה לתת הצדקה לאחד הצדדים לנסות ולקבוע עובדות בשטח באופן כוחני שמטרתו להשפיע על ההליכים ולשנות את המסלול שאינו לרוחו.

גם במצב בו מתנהלים הליכים ממושכים, עדיין יש "כללי משחק" והתנהגות לגיטימית וסבירה אשר יש לנקוט. רבה ככל שתהיה סערת הנפש והלב, אין בהם כדי ליתן הכשר לנקיטת פעולות אלימות, כוחניות ומתלהמות אשר נועדו לפגוע בצד השני ובאמצעות זו לגרום לו להיכנע לתכתיביו על מנת להגיע להישגים משפטיים.

בפסק דין ע"א 4480/93, פלוני נ' פלונית, פ"ד מח (3) 461, ציין בית המשפט לעניין זה את דבריו של פרופ' רוזן צבי ("דיני משפחה וירושה" ספר השנה של המשפט בישראל, תשנ"א (הפקולטה למשפטים אוניברסיטת תל-אביב ולשכת עורכי הדין – ועד מחוז תל-אביב, א' רוזן-צבי עורך, תשנ"ב) 187):

דילוג לתוכן