אפוטרופסות

"אל תשליכני לעת זיקנה ככלות כוחי אל-תעזבני" (תהילים עא, ט).

כאשר אדם צעיר או מבוגר (ברוב המקרים מדובר במענה לאדם קשיש) אינו יכול לדאוג לענייניו באופן עצמאי, ימונה אפוטרופוס אשר ידאג לענייניו -כולם או חלקם- על מנת להגן על האינטרסים שלו ולהבטיח את טובתו. אדם לו ימונה אפוטרופוס יוגדר - "חסוי".

מהטעם שמינוי אפוטרופוס לאדם משמעו פגיעה באוטונומיה הנתונה לאדם, נקבעו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962, שני כללים רחבים:

האחד הינו כי "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו" (סעיף 1 לחוק), והשני הינו כי "כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט" (סעיף 2).

בהיעדר ראיה לסתור, חזקה היא כי אדם כשיר לפעולות משפטיות כל עוד לא הוכח אחרת. קרי, על האדם המבקש להתמנות כאפוטרופוס על אחר, חלה חובה להציג בפני בית המשפט תשתית ראייתית אשר מעידה כי יכולתו של האדם לממש את האוטונומיה שלו פגועה אם מחמת מגבלה פיזית, אם מחמת מגבלה שכלית או אחרת והוא אינו כשיר לקבל החלטות ולדאוג לרווחתו.

תפקידו של האפוטרופוס

העקרון שמנחה ומדריך את פעולת האפוטרופוס, הוא טובת החסוי. עליו לנהוג במילוי תפקידיו "לטובת החסוי כדרך שאדם מסור היה נוהג בנסיבות העניין" (סעיף 41 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות).

האפוטרופוס רשאי לקבל החלטות בענייניו השוטפים של החסוי עליהם הופקד ו/או עניינים רפואיים ו/או עניינים רכושיים ו/או עניינים אישיים. אולם הוא נדרש לקבל את אישורו מראש של בית המשפט לפעולות שהשלכותיהן על נכסי החסוי יכולות להיות כבדות משקל או פעולות שיש בהן ניגוד אינטרסים, כקבוע בסעיפים 47-48 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

אפוטרופוס לגוף ולרכוש

אפוטרופוס לגוף יתבקש, כאשר אדם זקוק לטיפול רפואי, אולם הוא אינו מסוגל לקבל החלטה רפואית.

על פי חוק זכויות החולה התשנ"ו – 1996, לא יינתן טיפול לאדם אלא אם כן הוא נתן את הסכמתו לטיפול. כאשר אדם אינו כשיר מבחינה רפואית לתת הסכמה לטיפול, יש צורך למנות אפוטרופוס לגוף או להיעזר במיופה הכח שמונה ע"י החסוי עצמו במסגרת עריכת יפוי כח רפואי.

האפוטרופוס או מיופה הכח, ידאג לצרכיו הרפואיים של החסוי ויקבל החלטות במקומו.

אפוטרופוס לרכוש מופקד על ענייניו הכספיים של החסוי ובתוך כך, הוא מחויב לבצע פעולות לטובת החסוי ורווחתו. במסגרת תפקידו, הוא נדרש לערוך פרטה ולדווח לאפוטרופוס הכללי אודות נכסי החסוי.

במקרים רבים מתמנה אפוטרופוס כללי, אשר אחראי על כל ענייניו של החסוי: רפואיים וכלכליים גם יחד.

על כן, טובתו של החסוי, ושמירת כבודו צריכים לעמוד תמיד לנגד עיני האפוטרופוס בכל פעולה שהוא עושה למען החסוי ועליו לפעול בכל תפקידיו כלפי החסוי המסירות ובנאמנות.

דילוג לתוכן